מכונית הקסם - מרצדס E400

עבור לא מעט מאיתנו הישראלים, המחשבה האסוציאטיבית הראשונה שמקושרת עם מרצדס גדולה, מביאה אותנו לדמיין מונית, מונעת דיזל, נהוגה על ידי נהג עייף, הנוהג אותה באופן מעורר פיהוק. אבל זה ממש לא המקרה הפעם…

 

נאומי הפוליטיקה המלומדים שלו, חילופי הקריאות בקשר והאווירה הכללית, גורמים לנו שלא לשים לב לרכב בו אנו יושבים. הראש טרוד בענייני הפגישה הבאה, המחשבות מפליגות אל ניו יורק הקרה שמחכה לנו מעבר לים, כשאנו נמצאים זה עתה בדרך לשדה התעופה, או פשוט בדרכנו הביתה.

התחושה היא שאנו יושבים במונית. לא במרצדס. לא נראה את קווי התפירה המוקפדים, לא נתרשם מאיכות החומרים, ובודאי שלא נתלהב מהאיכויות הדינאמיות של הרכב. נשתמש בה ככלי שיביא אותנו מנקודה אחת לשנייה.

 

זה קצת כמו הילדה הלא מקובלת מהכיתה – הביישנית, הממושקפת, עם שתי הצמות המהודקות, שטרם הסירה את הגשר מהשיניים. לעולם לא ישאלו לשלומה, לא יזמינו אותה ליציאה בערב, אך תמיד יעתיקו ממנה את השיעורים, ויבקשו את החומר שסיכמה למבחנים. והמונית? ובכן – לבנה, משעממת, יעילה… ואז היא מחליטה להמם את כולם.

E400

בכניסה לנשף הסיום של התיכון, לסתותיהם של כל חבריה נשמטות בתדהמה. אותה מרצדס הפכה לכוכב הערב, ממש כמו הסמל שמתנוסס על חרטומה. בלבוש שחור בוהק, בשיער פזור, כשלרגליה חישוקי AMG יפיפיים, כשלגופה חצאיות תואמות, היא נראית לפתע כמו מלכת המסיבה. במיוחד אחרי שקרצה לכל עבר עם פנסי ה LED המיוחדים שלה. היא יודעת להתנועע, העיניים לא סרו ממנה. מלכת הכיתה חשה לפתע מאוימת.

 

אז, מתברר כי לילדה ה"אפורה" הזו – מרצדס E400, יש מנוע בנזין בנפח 3.0 ליטר מוגדש טורבו, המפיק 333 כוחות סוס והיא מזנקת מעמידה למאה קמ"ש ב-5.3 שניות, עובדה המציבה אותה כאחת המתמודדות החזקות והדינאמיות ביותר בסגמנט. גיר בעל שבע מהירויות דואג שבכל רגע נתון, עצמת המנוע תהיה זמינה ומיידית.  המרצדס הזו גם שקטה להפליא, ומכילה רשימת אבזור ארוכה מאד הכוללת בין היתר, עור משובח, גימורי עץ מרהיבים, חלון גג, מושבים בעלי כוונון חשמלי, כניסה והתנעה ללא מפתח, פתיחת תא המטען באמצעות הזזת הרגל מתחת לפגוש האחורי, "תאורת אווירה" פנימית הניתנת לבחירה מתוך 3 גוונים וזו רק ההתחלה …

"Use the force Luke, May the force be with you!"

 

נהיגה ב-E400, מזכירה לי סצינה מפורסמת מהסרט "מלחמת הכוכבים", הסרט האייקוני של ג'ורג' לוקאס משנת 1977 ובה רוחה של הדמות – אובי וואן קנובי, מלווה את לוק במטוסו ומשכנעת אותו להשתמש בכוח, ה-"Force". מעין חוש שישי, המאפשר לו לדעת מתי לשחרר את הטיל ולהשמיד את כוכב הרעים. ובכן, גם המרצדס הזו גורמת לי להרגיש ככה, מעין תחושה של כוח נסתר השומר על הנהג, ומסייע לו לתקן טעויות. "אנחנו יוצאים לנהיגה מאד חווייתית" רומזת לי המרצדס השחורה, "אבל אל דאגה, אשמור על הנהג שלך ועליך" היא אומרת.

למרות ההיכרות הקצרה בנינו, המרצדס מקבלת אותי עם חיבוק בעת שאני חוגר את חגורת הבטיחות. היא מהדקת את החגורה על גופי באופן חשמלי, בכדי למנוע רפיון מסוכן. מרגיש קצת מוזר למי שלא מכיר את הפטנט. החוויה ממשיכה כשבכביש המהיר משאית סוטה לתוך הנתיב שלנו והודות למערכת ה"דיסטרוניק פלוס" – בקרת השיוט האדפטיבית, המרצדס מאטה בחדות ודואגת לשמור על המרחק הביטחון שהוגדר לה. ברגע אחר של חוסר תשומת לב לתוואי הכביש, הגרמניה המופלאה אינה מאפשרת למכונית לסטות מעבר לסימוני הכביש וה"דיסטרוניק פלוס" מפעילה כוח נעלם המסיט את ההגה בהתאם לתוואי הנתיב. הנהג שלי, איך לומר – בהלם… ההגה רועד לו בידיים, מנורה אדומה נדלקת בלוח השעונים ופתאום ההגה זז מעצמו. "מה זה ?!" שואל הנהג המופתע,  "התקרבת יותר מדי לקו המקווקו המפריד בין הנתיב שלך לזה שלידו וכמעט חצית אותו, לכן ה-E400 נחלצה לעזרתך" אני מרגיע אותו.

 

הנסיעה ארוכה ומתמשכת ואנחנו כבר כ50 ק"מ לפני העיר אילת. "תתעורר" מתריעה המכונית, עת שהיא "מרגישה" כי היושב מאחורי ההגה אינו עירני מספיק, תגובותיו איטיות, קצב הנהיגה שלו אינו רציף. הוא כנראה לא ישן טוב בלילה. נהגנו שתמיד ממהר, מתכנן כעת עקיפה. הוא מאותת לשמאל ורגע לפני שהוא עובר נתיב נדלקת נורה אדומה במראת הצד השמאלית המלווה בצפצוף מעורר. המרצדס תימצתה את המשפט "מומלץ שתשכח מהרעיון הלא אחראי הזה! אל לך לסטות, יש רכב לצידך והוא נמצא ב"שטח המת" של המראה", לכדי התראה קצרה וברורה.

את הביקור באילת אנחנו מסיימים לאחר רדת החשיכה. יוצאים לדרכנו חזרה למרכז הארץ, אך הכביש ברובו שומם ומומלץ כמובן לנהוג עם אורות גבוהים. הנהג שלי יודע שבמכונית רגילה, עליו להחליף את האור הגבוה בזה הנמוך כשמגיח רכב ממול. הגרמניה השחורה שלנו יודעת לבצע זאת לבד – מערכת ממוחשבת תשנה את צורת אלומת האור ו"תפזר" אותה באופן שימנע סינוור. יתרה מכך, המערכת יודעת לעשות זאת גם במקרה של הארת שלטים מחזירי אור, המסנוורים את הנהג בחזרה.

אין תחליף לנהיגה נכונה ובטוחה, גם כשאני סומך על הנהג המנוסה שלי. ובכל זאת, אני מרגיש טוב יותר כשאני יודע שיש שפע מערכות גיבוי לטעויות אנוש, שהרי כולנו – רק בני אדם. ה-“Force” של Luke אינו נגמר רק במניעת מצבי החירום. הוא ממשיך ומסייע גם אם למרות הכל, נקלענו למצב של תאונה בלתי נמנעת. בכדי להגן על נוסעי המכונית – ימתחו חגורות הבטיחות, יסגרו חלונות הרכב, יופעלו אורות המצוקה והרכב יבלום עצמו בעצמה מרבית. כל אלו כמובן, בנוסף למערכות וכריות האוויר הקיימות בימינו בכל מכונית. לנו יישאר רק לעצום את העיניים, להתפלל ולחכות לעצירה.

ה-E400 היא מכונית מיוחדת. היא אלגנטית, נוחה ומרווחת מלפנים ומאחור, שופעת אבזור, איכותית מאד, דינאמית ומהנה לנהיגה. מעל לכל, היא בעלת טכנולוגיה עילית השומרת מכל משמר על נהגה ויושביה. המצלמות, הרדאר, החיישנים ושאר הטכנולוגיה שבה, יוצרים תחושה של יד נעלמה שמלווה אותנו. טוב שהיא כזו דאגנית, אבל בנינו, ככל שהנהג יזדקק לה פחות כך יוכל לטפוח לעצמו על השכם ולפרגן לעצמו על נהיגתו הטובה. הגענו הביתה בשלום.

טל אבן

press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom
press to zoom